ער"א 3810/22

תקציר

הערעור על החלטת הרשם מיום 26.5.2022 נדחה, לאחר דחיית בקשת המערערים להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם של בית המשפט המחוזי. המערערים טעו בתחילה בהבנת המועד האחרון להגשה, וסברו כי הוא עומד על 60 יום בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, אך בהמשך נמסר להם כי מדובר למעשה ב-30 יום לפי תקנות בית המשפט לענייני משפחה בעניין משפחה ספציפי זה. לטעות זו התווספו הפסדים אישיים: מותם של בן דודו של בא כוח המערערים ודודתה של אשתו, שעיכב עוד יותר את ניסיונות ההגשה שלהם. למרות נסיבות אלה, דחה הרשם את בקשתם וציין כי הטעות בהבנת המועד האחרון אינה סיבה מספקת להארכה, במיוחד נוכח הזמן שחלף מאז התקנת התקנות. בנוסף, הרשם לא מצא הצדקה מדוע לא הוגשה בקשת הארכה בתוך המועד המקורי והדגיש כי סיכויי ההליך העיקרי אינם מצדיקים הארכה. המערערים טענו כי נסיבותיהם האישיות הקשות וחישוב שגוי קל של המועד האחרון מצדיקים את עיכובם וטענו כי המשיבים היו מודעים לכוונה לערער ולא פגעו באינטרס ההסתמכות שלהם. עם זאת, בית המשפט תמך בשיקול הדעת הרחב של הרשם בעניינים אלה, ולא ציין גורמים משמעותיים הדורשים התערבות. יתר על כן, הערעור התייחס לניסיון שלישי לערער על כך שבית המשפט המחוזי אישר את החלטת בית המשפט לענייני משפחה, דבר המצביע על סיכויי הצלחה מוגבלים. ההחלטה, שהתקבלה ב-9 ביוני 2022, מדגישה את ההקפדה על לוחות זמנים פרוצדורליים ואת ההשפעה המוגבלת של נסיבות אישיות על שינוי תוצאות.