ת"א 20219-05-16

תקציר

פסק הדין דן בזכות לרשום הערות אזהרה על נכס בירושלים בקרב מספר משקיעים שרכשו את הנכס במשותף. אריאל משה גייס את המשקיעים וקיבל סמכויות נרחבות לנהל את הבנייה ולקדם את העסקה. עם זאת, הוא לא עמד בהתחייבויותיו, ובכלל זה לא שילם פיצויים לשרגאי על עיכוב בבנייה. המשקיעים נקלעו לקשיים גם בשל העיקולים שהוטלו על חלקו של משה בנכס. בית המשפט מצא כי משה הפר את התחייבויותיו ותרם למצב של שיתוק, ובכך מנע את התקדמות העסקה. עוד התברר כי משה נהנה במשך שנים מהכנסות השכירות מהנכס, בעוד שאר המשקיעים לא קיבלו דבר. לפיכך, דחה בית המשפט את טענתו של משה למחוק את שטרי האזהרה שנרשמו על ידי משקיעים אחרים וקיבל את טענות הנתבעים שכנגד. תביעתם של שרגאי לשנות את שיטת הרישום ולהגדיל את חלקם נדחתה מאחר שלא הביאו ראיות והסכימו לחלוקת הזכויות הקנייניות במספר הסכמים. בית המשפט הורה גם על ביטול הערת אזהרה שנרשמה על ידי רומן צם, מאחר שההסכם הבסיסי לא בוצע. בנוסף, בית המשפט קבע כי בדרי היה הבעלים של כל הקומה החמישית ורומן, שרכש את זכויותיו של בדרי, זכאי לדמי השכירות מקומה זו. לבסוף, הסכם הפשרה בין אריאל משה לרוני דודטשווילי נמצא מעורפל ולא מנע ממשקיעים אחרים להגיש תביעות. התובעים, אריאל ואופיר משה, חויבו לשלם הוצאות משפט לכל אחת מקבוצות הנתבעים.