רע"פ 5389/15

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בנוגע לבקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע בנוגע לעבירת מס. המבקש הורשע ב-20 עבירות של אי הגשת דוחות תקופתיים למע"מ ונגזרו עליו 9 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי של 6 חודשים וקנס בסך 25,000 ₪. כעת מבקש המבקש לערער על פסק דין זה לבית המשפט העליון, בבקשה להפחית את עונש המאסר ל-6 חודשים ולהמיר את יתרת העונש בעבודות שירות. בנוסף, מבקש המבקש הפחתה בגובה הקנס והארכת תקופת התשלום, בשל נסיבות אישיות, לרבות מצבה הבריאותי הרעוע של אשתו. עם זאת, בית המשפט דוחה את בקשת רשות הערעור, בנימוק שהמקרה כבר נדון בשתי ערכאות, ואת העיקרון הכללי של אי מתן ערעור שני אלא אם הוא מעורר סוגיות משפטיות או ציבוריות עקרוניות או מציג שיקולי צדק ייחודיים. בית המשפט מוצא כי טענות המבקש מתמקדות בעיקרן בנסיבות אישיות ואינן עומדות בקריטריונים לערעור נוסף. יתר על כן, גם חומרת העונש מוטלת בספק, אך בית המשפט מציין כי טענות כאלה אינן מהוות בדרך כלל עילה לערעור אלא אם קיימת חריגה משמעותית ממדיניות הענישה שנקבעה, מה שאין כן כאן. בית המשפט מגיע למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטות הערכאות הקודמות ודוחה את הבקשה, ומייתר את הבקשה לעיכוב ביצוע. כתוצאה מכך, גזר הדין המקורי עומד בעינו, ובקשת רשות הערעור נדחית.