ע"א 523/64

תקציר

פסק הדין עוסק בסכסוך כספי בין נחמן רייף ליצחק בורנשטיין, שכלל ארבעה שטרי חוב בשווי 1,000 ל"י כל אחד וצ'ק על סך 600 ל"י חתום על ידי רייף לטובת בורנשטיין. רייף טען כי אין לכבד את השטרות ואת הצ'ק בשל חוסר התחשבות והטעיה מצדו של בורנשטיין. עם זאת, בית המשפט דחה את ערעורו של רייף וקבע כי טענותיו אינן מבוססות. השופט קיבל את הסברו של בורנשטיין בדבר אי התאמה בחשבונות, וקבע כי העניין אינו קשור לתמורה בשיק. לפיכך, לרייף לא הייתה הגנה תקפה. באשר לשטרי החוב, הגיע בית המשפט למסקנה כי הם לא ניתנו כ"טובות הנאה", אלא היו חלק מחילופי שטרות בין הצדדים, שכל אחד מהם שימש כתמורה עבור השני. על פי החוק, שטרות אלה מוחלפים חייבים לא רק למחזיקים שלישיים, אלא גם זה לזה. לפיכך, הגנתו של רייף לא הייתה ראויה, והוא חויב לשלם לבורנשטיין את הסכום הכולל בצירוף ריבית והוצאות. פסק הדין לא התייחס למחלוקת העובדתית סביב חילופי השטרות, והותיר את הדלת פתוחה לפעולה משפטית נוספת בעניין זה. בעקבות זאת נדחה הערעור, ורייף חויב לשלם את הוצאותיו המשפטיות של בורנשטיין.