ע"א 11152/07

תקציר

בית משפט השלום בירושלים דחה ערעור בעניין חוק יישום תכנית ההתנתקות, וקבע כי המערערים זכאים לפיצוי רק בגין פריטים המפורטים בטופס 11. המערערים ניהלו חוות דגים ברצועת עזה, שפונתה במסגרת התכנית וביקשו פיצוי בגין עסקיהם, לרבות השקעות בנדל"ן. ועדת הזכאות העניקה להם רק את הסכום המופיע בטופס. השאלה המרכזית הייתה האם המערערים יכולים להוכיח את הוצאותיהם באמצעות ראיות שאינן טופס הפחת. בית המשפט קבע כי החוק, במקרה זה, סעיף 67, אינו מגביל את הפיצוי לטופס הפחת, שלא כמו במקרה של עסקים פעילים לפי סעיף 64. החוק מבחין בין עסקים פעילים ללא פעילים במועד כניסת התכנית לתוקף, עם הסדרי פיצוי שונים. בעוד שבית משפט קמא טען כי הגבלת הוכחת ההוצאות לטופס הפחת מבטיחה סולם זכויות מאוזן, השופט במקרה זה סבר כי כוונת המחוקק העומדת מאחורי סעיף 67 היא לאפשר דרכים חלופיות להוכחת הוצאות לעסקים לא פעילים. מאחר שהחוק אינו מגביל במפורש את הפיצוי לעסקים לא פעילים לצורה, פסק השופט לטובת המערערים, והתיר להם לספק ראיות אחרות להוצאותיהם והשקעותיהם, ובכך זיכה אותם בפיצוי בגינם. המשיב חויב לשלם למערערים הוצאות משפט ושכר טרחה.