ע"א 15/03

תקציר

פסק הדין דן בערעור על היטל השבחה בגין היתר בניה שהוצא למערער. המערערת הגישה בקשה להיתר לבניית נכס למגורים בשנת 1997 וקיבלה היתר מבלי שנחייבה בתשלום ההיטל. עם זאת, כאשר ניסתה להעביר את הנכס לקונה בשנת 1999, נודע למערערת על חוב ההיטל. לאחר חילוקי דעות בין המערערת לבין הרשות המקומית, שילמה המערערת בשנת 2000 את ההיטל במחאה על מנת להקל על העברת הנכס. לאחר מכן ניסה המערער להשיב את התשלום באמצעות הליכים משפטיים, אך ללא הצלחה. בעקבות זאת סירבה הרשות המקומית למנות שמאי מכריע ליישוב המחלוקת, מה שהוביל את המערערת להגיש ערר זה. פסק הדין דוחה את הערר בנימוקים מקדמיים, בטענה שהוא הוגש מחוץ לחלון הזמן של 45 יום לערר הקבוע בחוק התכנון והבנייה. בית המשפט קבע, כי תקופת 45 הימים החלה מרגע שנודע למערערת על החלטת ההיטל, שבמקרה זה קדמה לתביעת המערערת להשבה. מאחר שהערעור הוגש למעלה משנה לאחר דחיית התביעה, הוא נדון בטרם עת. בנוסף, ציין בית המשפט כי המערערת יכלה לפנות לשר הפנים בבקשה להארכת המועד אך לא עשתה כן. המערער חויב לשלם את הוצאות הרשות המקומית.