רע"א 3005/02

תקציר

בהחלטה תקדימית הפך בית המשפט העליון את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, והתיר לחקור בחקירה נגדית את שני העדים המרכזיים של המבקש מאנגליה באמצעות שיחת וידאו בתיק קניין רוחני הנוגע לתרופה נוגדת דיכאון. בקשתו הראשונית של המבקש נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, שטען כי המצב הביטחוני המתמשך בישראל אינו מצדיק צעד כזה והביע חשש ממתן לגיטימציה לסירובם של עדים להעיד בישראל. עם זאת, בערעור הדגיש בית המשפט העליון כי סעיף 13(א) לפקודת הראיות מתיר עדות מחוץ לסמכותו של בית המשפט אם הדבר דרוש לשם צדק. מתוך הכרה בהתקדמות הטכנולוגית המאפשרת עדויות וידאו מהימנות, הדגיש בית המשפט כי חוסר יכולתה של המבקשת לכפות על עדיה לנסוע – בעיקר בעניינה – מחייב שימוש בשיחות ועידה בווידאו. בית המשפט הדגיש כי שיטות מודרניות יכולות לוודא ביעילות את מהימנותם של עדים, וכי השיקול המקורי נגד עדות מרחוק הוא כיום פחות משמעותי. בקבלו את הערעור הורה בית המשפט העליון כי החקירות הנגדיות יתקיימו באמצעות וידאו קונפרנס וחייב את המשיבים לכסות את הוצאותיו של המבקש, דבר המשקף התאמה משמעותית של ההליכים המשפטיים ליכולות הטכנולוגיות העכשוויות.