עב"ל 1337/00

תקציר

בית הדין הארצי לעבודה פסק בתיק שבו היו מעורבים המוסד לביטוח לאומי ובני זוג, כאשר האישה הפסיקה לעבוד למחזור לפני שילדה את ילדם הראשון וקיבלה דמי אבטלה במקום. הבעל, עורך דין עצמאי, תבע דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי כדי לטפל בבנם שזה עתה נולד. המכון שילם למשיבה דמי לידה מלאים במשך 12 שבועות, אך סירב להכיר בתביעת הבעל לדמי לידה עבור התקופה שלאחר ששת השבועות הראשונים שלאחר הלידה. בית המשפט בחן את תנאי הזכאות לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי, ובפרט את "היום הקובע" ואת תקופת הזכאות, והגיע למסקנה כי היום הקובע של המשיבה היה היום שבו הפסיקה לעבוד, ולא יום הלידה, כפי שטענה המשיבה. עוד הדגיש בית המשפט כי מטרת חופשת הלידה היא לאפשר ליולדת לטפל ביילוד וכי זכותו של האב לחופשת לידה היא משנית. מאחר שהמשיבה לא עבדה בששת השבועות שלאחר הלידה, היא לא יכלה לוותר על זכותה לחופשת לידה לבעלה, והוא גם לא היה זכאי לדמי לידה. בנוסף, ציין בית המשפט כי שכרה הרגיל של המשיב, המשמש לחישוב דמי הלידה, אינו מצדיק תשלום דמי לידה עבור התקופה שלאחר הלידה. הערעור שהגיש המוסד לביטוח לאומי התקבל, ופסק הדין הקודם בוטל. פרשנותו של המכון לחוקים התקבלה, וזכאותה של המשיבה לדמי לידה הוגבלה לתקופה שכבר שולמה.