ת"א 12188-12-19

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת עבודה, תבע את חברת הביטוח הראל בדרישה לפיצוי בגין נזקי גוף. עם זאת, שופט בית משפט השלום בחיפה קבע כי התובע לא הצליח להוכיח את נסיבות התאונה או את קיומו של מפגע שגרם לפגיעה. עדותו של התובע תוארה כ"מודחקת", מתפתחת בשלבים, וסותרת פנימית, ללא תימוכין חיצוניים. יתר על כן, גם אם בית הדין היה מקבל את גרסת התובע לאירועים, לא היה בכך כדי להקים את חבות המעביד. התובע לא הוכיח כי המעסיק התרשל וכי קיים קשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת לבין הנזק. השופטת הדגישה כי חובת הזהירות של המעסיק כלפי העובדים אינה מוחלטת וכי המעסיק רשאי להתחשב בידיעת העובדים על הסיכונים הכרוכים בעבודה. במקרה זה, הסכנה שגרמה לתאונה הייתה רגעית, אקראית וחולפת, ולא ניתן היה לצפות או למנוע אותה באופן סביר על ידי המעסיק. בנוסף, אשמתו התורמת של התובע עצמו הייתה משמעותית, שכן אמצעים פשוטים היו יכולים למנוע את התאונה. בסיכומו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי יש לדחות את תביעת התובע, ללא צו להוצאות, והותיר לשני הצדדים זכות ערעור.