רע"א 4049/19

תקציר

במקרה דנן, המחלוקת נסובה סביב פרשנותו ותחולתו של סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים בשילוב עם סעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה, שעניינו גביית חובות ארנונה מבעלי שליטה בחברה. בית המשפט בחן האם התקיימו "הנסיבות המיוחדות" הנדרשות לפי סעיף 119א(א) כדי לאפשר הטלת חוב המס של חברת קוסט הפרטית על בעל השליטה בה לשעבר, המשביר. סעיף 119א(א) מפרט תנאים ספציפיים בהם ניתן להעביר חוב מס של חברה לצד אחר, כגון פירוק החברה או העברת נכסים או פעולות ללא תמורה. בית המשפט מצא כי אף אחד מהתנאים הללו לא חל על המשביר משום שחיסולה של קוסט התרחש שמונה חודשים לאחר שהמשביר מכרה את מניותיה וחדלה להיות בעלת השליטה. משכך, לא חלה החזקה כי הנכסים הועברו ללא תמורה, המאפשרת גביית חובות מבעלי שליטה. בעקבות זאת קיבל בית המשפט את ערעור המשביר, הפך את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ודחה את תביעת עיריית כרמיאל נגד המשביר. בנוסף, חויבה העירייה לשלם להמשביר הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל. פסק הדין הסתיים ב-25 בינואר 2021.