פר"ק 17083-07-18

תקציר

התיק נסוב סביב חברה שעברה הסדר נושים והמחלוקת היא סביב כתב התחייבות שנחתם בין החברה, בעל המניות שלה ושני בניו, לטובת המשיב, מר אלי גילבאי. כתב ההתחייבות, מספטמבר 2014, מתייחס לדירות נדל"ן וסותר הסכם פינוי-בינוי שנחתם בין המשיבה לבין החברה. ביולי 2018 הוטל על החברה הקפאת הליכים ומונו נאמנים. בנובמבר 2018 אישר בית המשפט הסדר נושים שהציעו הנאמנים, שכלל מכירת נכסי החברה, לרבות פרויקט נדל"ן, לרוכש. מאוחר יותר גילו הנאמנים והרוכש את קיומו של כתב ההתחייבות, שלא נחשף בפניהם טרם אישור הסדר הנושים. הנאמנים והרוכש ביקשו מבית המשפט לשחררם מכתב ההתחייבות, בטענה שמדובר בנכס מכביד, וכן ביקשו לתת תוקף לחתימת המשיב על הסכם הפינוי-בינוי. המשיב טען כי הרוכש רכש את נכסי החברה כמות שהם (AS IS), לרבות כתב ההתחייבות, ולפיכך עליו לעמוד בהתחייבויותיה. בנוסף, טען המשיב כי יש לדחות את הבקשה מאחר שהיא נעדרת בסיס משפטי והפורום המתאים לתיק הוא הליך אזרחי רגיל. לאחר שקיים שלושה דיוני הוכחות ועיין בהגשות, הגיע בית המשפט למסקנה כי המשיב לא הציג את כתב ההתחייבות לנאמנים או לרוכש לפני אישור הסדר הנושים. בית המשפט מצא כי המשיב היה מודע להליך אך בחר לשתוק וחשף את כתב ההתחייבות רק לאחר מכירת החברה. עוד ציין בית המשפט כי כתב ההתחייבות נעדר פרטים מהותיים ואינו צודק בהתחשב בנסיבות. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי המשיב, בחוסר תום לב, ניסה להסתמך על סעיף AS IS, אשר בית המשפט לא יתמוך בו. על סמך ממצאים אלה קבע בית המשפט כי לכתב ההתחייבות אין תוקף משפטי כלפי הנאמנים או הרוכש, והם פטורים מכל התחייבות הנזכרת בו. מנגד, חתימת המשיב על הסכם הפינוי-בינוי נמצאה תקפה ומחייבת. המשיב חויב לפצות את הצדדים המעורבים בגין הוצאות התמלול ולשלם לנאמנים הוצאות בסך של 15,000 ₪.