בג"צ 8238/96

תקציר

בית המשפט העליון דחה שתי עתירות שערערו על חוקתיותו של סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), הקובע כי הבחירות הראשונות למועצה מקומית לאחר הקמתה יתקיימו בתוך ארבע שנים. בעתירה הראשונה נטען כי הליך החקיקה של הסעיף פגום, ובעתירה השנייה נטען כי הוא פוגע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בכך שהוא פוגע בזכות לבחור ולהיבחר, כמו גם בעקרון השוויון. בית המשפט קבע כי בסמכותו לפסול חקיקה ראשית בשל פגמים בהליך החקיקה, אך עליו להפעיל סמכות זו בזהירות, רק במקרים חריגים. היא לא מצאה כל הצדקה לטענות העותרים בדבר פגמים פרוצדורליים. בסוגיה המהותית הניח בית המשפט, מבלי להכריע בכך, כי הזכות לבחור ולהיבחר ברשויות המקומיות, לרבות הזכות לשוויון, נכללת בזכות לכבוד שבחוק היסוד. עם זאת, בית המשפט קבע כי הסעיף המרומז אינו פוגע בזכויות אלה משום שמטרתו – לקבוע תקופת כהונה מוגדרת למועצה הממונה – היא לגיטימית, והאמצעים שננקטו היו מידתיים. מטרת המדור הייתה לאפשר למועצה הממונה להקים את הרשות המקומית באופן אפקטיבי ולבנות תשתית יציבה. קביעת תקופת כהונה מינימלית של ארבע שנים, שניתן להאריכה אך לא לקצרה, נועדה למנוע לחץ על שר הפנים להקדים את הבחירות. בית המשפט מצא מטרה זו לגיטימית והוראות הסעיף קשורות באופן סביר למטרה. בנוסף, ציין בית המשפט פער בלתי מוסבר בין חוק הרשויות המקומיות (בחירות) לבין חוק המועצות האזוריות בנוגע לעיתוי הבחירות הראשונות. עם זאת, היא סירבה להתערב, וקיבלה את הסברה של המדינה כי החוק האחרון נבע מטעות וכי אין ראיות לאי שוויון ממשי בפועל. לבסוף, התייחס בית המשפט בקצרה ודחה טענות נוספות שהועלו בעתירות, ובהן כי לשר הפנים סמכות להכריז על בחירות בתוך פרק זמן קצר יותר וכי יש לדחות את מועד הקמת המועצה המקומית למועד מוקדם יותר. השופטת דורנר, אף שהסכימה לדחייה, הדגישה כי זכות הבחירה ברשויות המקומיות אינה מעוגנת בחוק היסוד, והפגיעות במקרה זה אינן עולות כדי השפלה או פגיעה בכבוד האדם.