סע"ש 48068-05-14

תקציר

התובעת, גב' מור דמרי, תבעה את מעסיקתה לשעבר, חברה שהפעילה זיכיון "קפה קפה", בגין שכר והטבות שונות שלא שולמו לה בעקבות העסקתה כמלצרית מאוקטובר 2012 ועד מרץ 2014. המחלוקת העיקרית הייתה האם הטיפים שקיבלה דמרי היוו שכר, שכן הנתבע לא שילם לה את שכר המינימום. בית המשפט מצא כי הנתבעת עמדה בדרישות להוכיח כי הטיפים ששילמו הלקוחות היוו חלק משכרו של דמרי. עדותה של דמרי עצמה ושל עדיה סתרה את טענתה כי לא קיבלה שכר מינימום, ובית המשפט מצא את גרסתה מתחמקת ולא אמינה. כמו כן, התביעה להפרשי שכר מינימום נדחתה בעילה של צדק, שכן דמרי פעל בחוסר תום לב, לאחר שהסכים להסדר העבודה והפיק ממנו תועלת במשך תקופה ארוכה. באשר לנסיבות פיטוריה הגיע בית המשפט למסקנה כי דמרי התפטרה מתפקידה. גרסת הנאשמת, לפיה דמרי לא התייצבה למשמרת שלה ללא הודעה מוקדמת ולאחר מכן נמסר לה על התפטרותה באמצעות דואר אלקטרוני, נחשבה אמינה יותר. לפיכך, נדחו תביעותיו של דמרי לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופיצוי בגין פיטורים. עם זאת, חויב הנתבע לשלם לדמרי 498 ₪ בגין אי הפרשה לפנסיה ופיצויים, 2,646 ₪ בגין דמי הבראה ו-1,850 ₪ בגין פדיון חופשה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התביעה. כל צד היה אחראי להוצאותיו המשפטיות.