תפ"ח 9812-08-22

תקציר

הנאשם הורשע באונס על סמך הודאתו והסכים להסדר טיעון עם התביעה. על פי גזר הדין, הנאשם החדיר את אצבעו לאיבר מינה של המתלוננת, שישנה והייתה תחת השפעת אלכוהול באותה עת, תוך ניצול מצבה של חוסר הכרה וחוסר יכולת להסכים. הצדדים עתרו במשותף לעונש של 18 חודשי מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי כספי לנפגעת. עם זאת, בית המשפט מצא כי העונש המוצע סטה באופן משמעותי מהעונש ההולם ולא שמר על איזון ראוי בין ההקלה שהפגין הנאשם לבין האינטרס הציבורי. היא קבעה כי טווח הענישה ההולם הוא 3 עד 6 שנות מאסר, בהתחשב בחומרת העבירה, בנסיבות ביצועה ובמדיניות הענישה הרווחת. תוך הכרה בחשיבותם של הסדרי טיעון, קבע בית המשפט כי האינטרס הציבורי במקרה זה מחייב עמדה תקיפה יותר. לפיכך גזר בית המשפט 32 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי ופיצוי כספי למתלונן. למרות שדחה את הסדר הטיעון, ניסה בית המשפט לשקף את ההסדר בגזר הדין, מה שהוביל לעונש מופחת מזה שסביר להניח שהנאשם היה מקבל ללא ההודאה והמשא ומתן להסדר הטיעון. הן לתביעה והן לנאשם יש זכות לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון תוך 45 יום.