ת"צ 27551-02-10

תקציר

פסק הדין מאשר הסכם פשרה בתובענה ייצוגית שהגישו תושבי הרחבת קיבוץ מורן נגד הקיבוץ, דקל ייזום ובניה אחרים בע"מ, מינהל מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית. התובעים טענו כי חויבו שלא כדין בסכום של 56,250 ₪ כל אחד בגין תשתיות עבר כתנאי להצטרפותם להרחבת הקיבוץ, ודרשו את החזרתם של תשלומים אלה או את השימוש בהם לתשתיות בהרחבה. הקיבוץ והנתבעים האחרים הכחישו את הטענות. במהלך ההתדיינות פנו הצדדים לגישור והגיעו לפשרה. עיקרי הוראות ההסדר כוללות את השקעת הקיבוץ בפיתוח ההרחבה, מתן זכות שימוש לתושבי ההרחבה במבנים ובתשתיות מסוימים של הקיבוץ, ותשלום של 150,000 ש"ח על ידי הקיבוץ עבור הוצאות המשפט של המבקשים. בית המשפט התלבט אם לאשר את הסדר הפשרה, בשל התנגדותם של חלק מחברי הקבוצה אליו ושאלות לגבי חוקיות התביעה הראשונית. עם זאת, בית המשפט אישר בסופו של דבר את הסדר הפשרה, וציין את היתרונות שהוא מביא לשתי הקהילות ואת הסיכון לפגיעה במערכת היחסים ביניהן אם התביעה תימשך. בית המשפט גם החליט שלא למנות בודק ולא לאשר את הגמול ושכר הטרחה המבוקשים בסך 150,000 שקל למבקשים ולבאי כוחם, מתוך סבר כי מדובר בתביעה מפוקפקת מבחינה משפטית. משכך, אושר הסדר הפשרה, אך המבקשים ובאי כוחם לא יקבלו תשלומים נוספים מעבר למה שהוסכם בהסדר הפשרה.