ת"א 18816-08-19

תקציר

המחלוקת נסובה סביב נסיבות תאונת הדרכים שאירעה ביום 15.5.2018 בה היו מעורבים הולך רגל, אוטובוס וקורקינט. התובע טען כי הקורקינט פגע ברגלו וגרם להשלכתו לעבר האוטובוס, שפגע גם בו. בתוך כך, טען נהג האוטובוס כי התובע נפגע רק מהקטנוע, שלאחר מכן התנגש קלות בחלקו האחורי של האוטובוס. השאלה המרכזית הייתה האם מעורבותו של האוטובוס בתאונה מהווה "תאונה מעורבת" כהגדרתה בחוק, שתקבע את אחריותם של המבטחים בהתאמה. בית המשפט בחן את הנסיבות בכובד ראש, בהתחשב בעדויות התובע ונהג האוטובוס לצד ראיות נוספות. נקבע כי אכן היה קשר בין התובעת לבין הקורקינט והאוטובוס, כנטען על ידי התובעת. בנוסף, בית המשפט מצא כי השימוש באוטובוס היה קשור סיבתית לתאונה, ותרם להתרחשותה, ולו במידה מינורית. מסקנה זו הושגה למרות סתירות וחוסר עקביות בדברי התובע, שיוחסו לשליטתו הלקויה בשפה העברית ולאופיו הכאוטי של האירוע. בעקבות זאת קבע בית המשפט כי אכן מדובר ב"תאונה מעורבת", כלומר מדובר באוטובוס ובקטנוע. כפועל יוצא, האחריות לפיצוי נזקי התובע מוטלת ביחד ולחוד על מבטחי שני כלי הרכב. מכיוון שהקטנוע לא היה מבוטח, משמעות הדבר הייתה שרק מבטחת האוטובוס תפצה את התובע. כמו כן, בית המשפט הורה למבטחת האוטובוס לפצות את קרנית, קופה סטטוטורית לכלי רכב לא מבוטחים, בגין הוצאות משפטיות שנגרמו בתיק, שכן התביעה נגדם נדחתה. ההחלטה התקבלה על בסיס הנסיבות הספציפיות ובהתחשב בקשייה של התובעת לספק נרטיב עקבי, שבסופו של דבר ייחסה לאוטובוס מידה מסוימת של אחריות ובכך סיווגה את האירוע כתאונה מעורבת.