ת"א 12054-04-10

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לדחות את בקשת הנתבע לדחות את התביעה. זהו מוצא אחרון ואמצעי קיצוני, שבית המשפט אינו שש לנקוט אלא אם כן יש ראיות ברורות לכך שהוא נחוץ. במקרה זה, התביעה כנגד הנתבעים טוענת להתנהלות רשלנית, מפרה ומונופוליסטית הקשורה למכשירים להסרת שיער בלייזר מתוצרת התובעת, שנרכשו באמצעות מדטכניקה. התובעת הצהירה על הצורך בצו מניעה נגד שני הנתבעים וטענה כי הנתבעים הפרו את התחייבויותיהם. השופט מדגיש כי בקשת הדחייה מדלגת בין שני סעיפי תקנות סדר הדין האזרחי הנוגעים לסילוק על הסף ולדחייה על הסף, ומציין כי לבית המשפט סמכות לדחות את התביעה רק בהתקיים התנאים שנקבעו. השופט מדגיש כי מדובר בסעד קיצוני שיש להשתמש בו לעיתים רחוקות. השופט מסביר כי תקנה 100 מתייחסת למחיקה על הסף של כתב התביעה ויש לבחון אותה על פי האמור בכתב התביעה עצמו, מבלי להתחשב בראיות אחרות. בתוך כך, תקנה 101 עניינה טענות מבוססות היטב שעשויות להצדיק דחיית התביעה, למשל חוסר סמכות או מעשה של בית המשפט. אין די בראיות שהובאו בתיק זה כדי להצדיק את הצעד הדרסטי של דחיית התביעה על הסף, ויש לתת לתובע הזדמנות להציג את ראיותיו ולחקור עדים. לפיכך, בקשת הדחייה נדחית, והמבקש חויב לשלם הוצאות בסך 3,600 ₪, שישולמו לתובע לאחר מתן פסק הדין העיקרי.