עת"מ 34690-12-19

תקציר

העותרת ביקשה לבטל את החלטת המשיבה – ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה – לאשר בקשה להיתר בניה. הבקשה ביקשה להוסיף קומות לבניין במגרש הנשלט על ידי תוכנית המאפשרת מרכז מסחר ומגורים. המחלוקת העיקרית נסובה סביב פרשנות סעיף בתכנית הנוגע לקווי בניין. העותרת טענה כי קו הבניין הצדדי לקומות הנוספות צריך להיות ארבעה מטרים, ואילו המשיבים – ועדת הערר והמבקש – טענו כי ניתן לשמור על קו בניין אפס הקיים. בית המשפט צידד במשיבים ודחה את העתירה. בית המשפט קבע כי פרשנותה של ועדת הערר סבירה, אפשרית מבחינה לשונית ועולה בקנה אחד עם הוראות התכנית ותכליתה. זאת ועוד, תמ"א 38, שדנה בבקשה, לא סתרה את ההחלטה, שכן היא אפשרה תוספות בנייה שאינן סותרות תכניות מתאר ארציות אחרות, והעותרת לא הראתה סתירה כזו. בנוסף, הדגיש בית המשפט את היקף התערבותו המצומצם בהחלטות תכנוניות, במיוחד כאשר מדובר בשיקולים תכנוניים מקצועיים. אשר על כן, העתירה נדחתה, והעותר חויב לשאת בהוצאות המשיב.