בר"ע 1971/07

תקציר

במחלוקת על עסקה שהשתבשה בה היו מעורבים אזרחים ישראלים ורומנים, ביקשו המבקשים לדחות את התביעה, בטענה כי בית המשפט הישראלי אינו הפורום המתאים וכי תקופת ההתיישנות פגה. בית משפט קמא דחה את שתי הטענות. בערעור הסכים השופט כי התביעה אינה התיישנה, שכן היא התבססה על הפרת חוזה מיום 28.4.99, והתביעה הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות. עם זאת, השופט נעתר לבקשת רשות הערעור בעילה של "פורום לא ראוי", ומצא כי רוב הקשרים והקשרים לסכסוך הצביעו לכיוון רומניה. ואכן, החוזה נחתם והופר ברומניה, והתייחס לרכישת מפעל ונדל"ן במקום. בעוד אזרחותו הישראלית של המשיב והשימוש בשפה העברית בתקשורת קשרו את המקרה לישראל, קשרים אלה גברו על הקשרים החזקים לרומניה. יתר על כן, הציפיות הסבירות של הצדדים, ובמיוחד מגוריהם ארוכי הטווח של המבקשים ברומניה, הצביעו על כך שהם מצפים להתדיינות בבית משפט רומני. לבסוף, השופט הגיע למסקנה כי למערכת המשפט הישראלית אין עניין מיוחד לדון בתיק, במיוחד בהתחשב בהיבטי הדין הזר ובעומס המוטל על בית המשפט. לפיכך, הערעור התקבל, והתביעה נדחתה בעילה של 'פורום לא תקין'. המשיב חויב לשלם את הוצאות המבקשים.