ב"ל 54659-08-21

תקציר

התובע, עובד חברת החשמל, תבע את הנתבע בטענה כי יש להכיר בפציעתו בצוואר כ"תאונת עבודה" עקב מיקרוטראומה שנגרמה לו בעבודה. הנתבעת דחתה את התביעה, בנימוק שאין ראיות מספיקות לאירוע מקרי והיעדר הוכחה לקשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין פגיעתו. בית המשפט בחן את עדויות התובע ומנהלו, מר ביצי, יחד עם ראיות נוספות, ומצא כי התובע לא סיפק תשתית עובדתית ברורה לפעולות חוזרות ונשנות שגרמו לנזקים קלים בצווארו. עבודתה של התובעת הייתה כרוכה באי נוחות ניכרת ובתנועה מסוימת של הצוואר, אך לא נראה כי היא כללה דפוס של תנועות רציפות וחוזרות ונשנות המתמקדות אך ורק בצוואר. במקום זאת, תנועות הצוואר נראו קונטקסטואליות ומגוונות, לעתים מקובעות במיקומן. בית הדין הגיע למסקנה כי התובע לא עמד בדרישות להכרה בפציעתו כתאונת עבודה באמצעות מיקרוטראומה וביקש מהתובע להביע את עמדתו לגבי המשך ההליך. השופט, מירון שוורץ, סבר כי ההחלטה נשלחת לשני הצדדים, ללא כל צו להוצאות, ונתן לתובע חלון זמן של 14 יום להגיב.