ע"ע 15233-09-13

תקציר

פסק הדין מתייחס לתחולתו של "חוק שעות עבודה ומנוחה" על המערערת, וקובע כי חריגים לחוק זה אינם חלים במקרה זה, והמערערת זכאית לתשלום בגין שעות נוספות. בית המשפט מצא כי עבודתו של המערער אפשרה פיקוח על שעותיו, בניגוד לטענות המשיב. עצמאותה של המערערת בלוחות הזמנים הייתה אופיינית לענף, ולא העידה על תפקיד ניהולי הפטור מהחוק. עוד נקבע בפסק הדין כי "שעות טיסה" המושקעות בנסיעות למקומות עבודה בחו"ל אינן מהוות שעות עבודה בתשלום. למרות זאת, היא הכירה בצורך להתאים את חישובי השעות הנוספות כך שלא יכללו ניכויים מיותרים של שעות הפסקה. בית הדין דחה את תביעת המערער לפיצויי פיטורים, שכן הוא לא הוכיח נוהג של החברה לשלם הטבות כאלה לעובדים מתפטרים. הובהר כי המשיב לא יכול היה למשוך כספים מקרן הפנסיה של המערערת, שכן חוזה העבודה לא התיר זאת במפורש על פי הוראות הדין החלות. פסק הדין היטיב בחלקו עם המערערת בכל הנוגע להשבת משיכות מקרנות פנסיה, אך אישר את עמדת המשיב בנוגע לתשלום שעות טיסה. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי להתאמת הפסיקה הכספית. לא נפסקו הוצאות נוספות בשל ההצלחה החלקית של טענות המערערת.