ס"ע 1977-06-10

תקציר

פסק הדין דן במערכת היחסים שבין רשות הדואר לעובדיה, ובפרט למפיצי הדואר. על פי סעיף 46 לחוק הדואר, הרשות רשאית לבצע את תפקידיה באמצעות סוכני דואר או מפיצים מבלי ליצור עמם יחסי עובד מעביד. סעיף זה גם קובע כי אם מפיץ עובד פחות ממחצית מזמנו של דוור במשרה מלאה, יחסיו עם הרשות לא ייחשבו כיחסי עובד-מעביד. פסק הדין מתייחס למספר מקרים קודמים שפירשו סעיף זה, ביניהם נקש נ' מדינת ישראל, שקבעה כי רשות הדואר יכולה להסדיר את יחסיה עם המפיצים כיחסי אי-עבודה. במקרה זה, התובע, שעבד כמפיץ דואר, טען כי עבד למעלה ממחצית המשרה ותבע מרשות הדואר מעמד של עובד וזכויות נלוות. עם זאת, השופט פסק לטובת הנתבעת, וקבע כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לביסוס טענתם בדבר שעות עבודה המזכות אותם במעמד עובד. לפיכך, הגיע בית הדין למסקנה כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובעת לבין רשות הדואר, ותביעת התובעת, לרבות דרישתם להוצאות ושכר טרחת עורך דין, נדחתה. התובע חויב לשאת בהוצאות המשפט ולשלם לנתבע סך של 2,500 ₪ כשכר טרחת עורך דין.