ענ"פ 20/09
פסק-דין מחוזי נצרת
תקציר
בפרשת ישראל וולס נ' מדינת ישראל, עמדת השופט ח' מלצר, שהייתה דעת מיעוט, קבעה כי ההגנה שפותחה על בסיס דוקטרינת ההגנה מפני צדק אינה צריכה להיות מוגבלת לטענות מקדמיות ויש בה כדי להביא להקלה בעונש. עם זאת, דעת הרוב של השופטים א.א. לוי וא' גרוניס קבעה כי יש לדחות את הערעור על גזר הדין. החלטתו של בית משפט קמא, שהסתמכה על פסק דינו של השופט ח' מלצר, הייתה פגומה, שכן היא לא התייחסה לחוסר הראיות שהוצגו ולטעויות הפרוצדורליות שנעשו, והתבססה על טענות שלא היו חלק מהמשפט הראשוני. זאת ועוד, טענת ההפליה מחמת אכיפה בררנית לא הוכחה, שכן המשיב לא הביא ראיות מספיקות כדי להתגבר על חזקת התקינות המוקנית לרשויות. ערכאת הערעור הסכימה עם התביעה וקבעה כי החלטתו של בית משפט קמא לקבל את טענת ההגנה פסולה בשל היעדר ראיות. עם זאת, למרות בקשות התביעה, בחרה ערכאת הערעור שלא להרשיע את הנאשם ואישרה את החלטת בית משפט קמא להטיל סנקציות שאינן פליליות, בהתחשב בנסיבותיו האישיות יוצאות הדופן של המשיב.
ענ"פ 20/09 מדינת ישראל נ' פלוני, מחוזי (1.6.2010)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.