ת"א 4764-12-16

תקציר

המחלוקת בין זועבי ליאסין נסובה סביב הסכם מכר שבו שילמה זועבי ליאסין את הסכומים המגיעים לה כפי שנקבע בפסק הדין. עם זאת, כספים אלה נתפסו באמצעות צווי עיקול זמניים במסגרת תביעות נפרדות. יאסין טען כי הוצאת צווים אלה מהווה ניצול לרעה של ההליך והפרה של פסק הדין, המקנים לו את הזכות לבטל את הסכם המכר. בית המשפט חלק על כך, והבהיר כי צווי העיקול הזמניים הם כלים פרוצדורליים חוקיים להבטחת פירעון חובות ואינם מקנים לזועבי זכויות מהותיות על הכספים. יתר על כן, פירוש פסק הדין כך שיאסור על זועבי לנקוט בהליכים משפטיים יפגע בזכותם החוקתית לגשת לערכאות ויעמוד בניגוד לתקנת הציבור. הצווים הוצאו על ידי בית משפט מוסמך ונחזה כחוקית. טענותיו של יאסין בדבר ביטול צווים אלה היו צריכות לעלות בהליכים המשפטיים המתאימים. בחירתו שלא לבטל את ההזמנות ובמקום זאת להודיע לזועבי על ביטול הסכם המכר, יחד עם משכו הארוך של ההסכם ועמידתה של זועבי בהתחייבויותיה, העידו על חוסר תום לב של יאסין. לפיכך, התביעה לביטול הסכם המכר נדחתה, ויאסין חויב לשלם לזועבי הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.