ע"א 2588/08

תקציר

פסק הדין דוחה ערעור על פסק דין קודם לטובת המשיב בעניין חוב שחבה המערערת בגין דמי שכירות והוצאות בגין נכס. הערעור הוגש מחוץ למסגרת הזמן הקבועה בחוק, והמערער ביקש ארכת מועד להגשת הערעור, אשר נדחה על ידי בית המשפט. פסק הדין נגד המערערת עמד על כמיליון ₪, סכום שבית המשפט סבר כי די בו כדי להצדיק בדיקה יסודית. באי כוח המערערים טענו כי לא קיבלו את פסק הדין הפורמלי ונודע להם עליו רק לאחר חזרתם מחופשה, דבר שהוביל לעיכוב בהגשת הערעור. עם זאת, בית המשפט מצא כי פסק הדין נשלח בפקס לבא כוח המערער, והקבלה אושרה. בית המשפט הדגיש כי המועד הסטטוטורי להגשת ערעורים הוא נוקשה, והמערערת לא הראתה סיבה מיוחדת לשיהוי כנדרש בחוק. בית המשפט דחה גם את הטענה כי הייתה אי הבנה לגבי ההליך המשפטי, שכן פסק הדין נאמר בבירור, מה שמעיד על כך שמדובר בהחלטה סופית. יתר על כן, סיכויי הצלחת הערעור לא נחשבו גבוהים על ידי בית המשפט, שכן פסק הדין הקודם היה מנומק היטב. לפיכך הערעור נדחה, שכן הוא הוגש שלא בזמן, והבקשה להארכת מעצר נדחתה. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים.