ב"ל 37794-04-11

תקציר

הוועדה הרפואית לעררים קבעה כי למערער נקבעו 10% נכות עקב תאונת עבודה, אך כאבי הגב שלו לא נבעו מהתאונה האמורה. מאחר שההחלטה התבססה על שאלה משפטית, ניתן היה לערער עליה לבית הדין האזורי לעבודה. בית המשפט הבהיר את היקפה המצומצם של בדיקתו ואת תפיסותיו המוטעות של המערער באשר לתפקידו של בית המשפט. הודגש כי בית הדין אינו מחליף את שיקוליה הרפואיים של הוועדה בשיקולים משלו, ואף אינו קובע את דרגת הנכות או קיומו של קשר סיבתי בין תאונת העבודה לבין בעיות הגב של המערער – זהו תפקידה של הוועדה. המערער טען לעוינות ולשיקולים זרים מצד הוועדות, אך בית המשפט לא מצא פגמים משפטיים, מה גם שהנתונים בהם נעשה שימוש היו מפרוטוקול הוועדה. הערעור התמקד בעיקר באי שקילת ראיות מסוימות על ידי הוועדה. בית המשפט מצא כי הוועדה אכן התייחסה לחששותיו של המערער וסיפקה הסברים מנומקים. כן נדחתה בקשתו של המערער כי בית המשפט יקבע קביעות עובדתיות באשר לעיתוי תלונותיו של המערער על כאבי גב, שכן זה היה תפקידה של הוועדה. באשר לחוות דעת רפואית עליה הסתמך המערער, סיפקה הוועדה הסבר חלופי סביר, אשר מצא בית המשפט משכנע. החלטת הוועדה עלתה בקנה אחד גם עם ממצאים קודמים, ובית המשפט לא ראה פגם משפטי בעניין זה. ככלל, בית המשפט לא מצא טעויות משפטיות בהחלטת הוועדה ודחה את הערר, תוך שהוא מדגיש כי תפקידה של הוועדה הוא לקבוע קביעות אלה על סמך ראיות רפואיות. כל צד יישא בהוצאותיו, וניתן יהיה להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום.