רע"צ 15629-10-12

תקציר

המשיב הגיש תביעה נגד יהודה ומסעודה הלאל בשנת 1990, שהובילה לפסק דין במעמד צד אחד בחובם. המשיב פתח תיק הוצאה לפועל בשנת 1993 לגביית החוב. בהמשך הסכימו הצדדים לקיים בוררות בסכסוך שכר הטרחה ותיק ההוצאה לפועל התעכב. הבורר פסק לטובת המשיב, אך עד שנת 2011 לא ננקטו צעדים נוספים כאשר המשיב ביקש לצרף את מסעודה ואת יורשה, שמשון הלאל, כחייבים. שמשון התנגד למהלך ונדחה על ידי רשם ההוצאה לפועל פעמיים, פעם אחת בספטמבר 2011 ופעם נוספת באוגוסט 2012. לאחר מכן ביקש שמשון ארכת מועד לערעור על החלטות הרשם, שנדחתה בשל היעדר נסיבות מיוחדות. בית המשפט הכיר בכך שהגדרת נסיבות מיוחדות כוללת אירועים שאינם בשליטת בעל הדין, אירועים בלתי צפויים או טעויות לגבי המצב המשפטי או העובדתי. בעוד שסיכויי הצלחת הערעור משפיעים על הגדרת הנסיבות המיוחדות, הם אינם מכריעים כשלעצמם. מאחר שנסיבותיו של שמשון לא עמדו בהגדרת טעמים מיוחדים וסיכויי הצלחת הערעור לא היו גבוהים, דחה בית המשפט את בקשתו להארכת מועד לערעור. המבקש חויב לשלם את הוצאות המשיב.