ע"פ 566/96

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור וקובע כי אין צורך בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה להגשת קובלנה נגד המשיב, שהיה ראש העיר הנבחר של חולון. התלונה נגד ראש העיר כללה שני אישומים בגין לשון הרע והפרת חוק איסור לשון הרע. השאלה המשפטית העיקרית במקרה זה סובבת סביב פרשנותו של סעיף 69 לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע כי "לא תוגש תלונה... נגד עובד מדינה על מעשה שעשה במילוי תפקידו אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה". בית המשפט קמא קבע כי הסעיף חל על ראש העיר ולכן דחה את התלונה מחוסר הסכמה. בערעור בחן בית המשפט את הרקע ההיסטורי של החקיקה הרלוונטית, והגיע למסקנה כי הסעיף אינו תחליף לתקנות קודמות, ויש ליתן לו פרשנות עצמאית. בית המשפט בחן גם את ההיבט הערכי של הסוגיה, ואת הוראות החקיקה הנוגעות לעובדי מדינה, והגיע למסקנה כי נבחרי ציבור, כגון ראש העיר, אינם עובדי מדינה. למרות שהשופטים הסכימו עם המסקנה הסופית, חלקם לא הסכימו עם חלקים מהנימוקים. בנוסף, בית המשפט הציע לשקול חסינות או מסננת לקובלנות פליליות נגד ראשי ערים נבחרים, והשאיר את העניין למחוקק. ככלל, פסק הדין מקבל את הערעור ומחזיר את הדיון לבית המשפט קמא להמשך הליכים.