עת"מ 21839-10-21

תקציר

העותרת ביקשה מבית המשפט להאריך את המועד האחרון להגשת הצעות בהליך מכרזי לאחר שוועדת המכרזים דחתה את בקשתם הראשונית להארכה. העותרת לא טענה כי נפל פגם מינהלי בהליך הוועדה או בהחלטותיה, המצדיק את התערבות בית המשפט. במקום זאת, הבעיה היחידה שנראתה לעין הייתה היעדר התייחסות מפורשת בהחלטת הוועדה לבקשה להארכה. עם זאת, היה ברור כי בכוונת הוועדה לדחות את הבקשה, שכן היא לא נתנה ארכה. בית המשפט מצא כי התנהלותו של העותר מעידה על שיהוי והשתקה, שכן היו להם הזדמנויות רבות לבקש הארכה בתוך המועד המקורי, אך לא עשו כן. העותרת ידעה את הכללים והמועדים של הליך המכרז אך בחרה שלא לתכנן בהתאם או לבקש הבהרות או ארכה עד הרגע האחרון. משכך, פסק בית המשפט נגד העותרת ודחה את העתירה, בציינו כי תנאי הליך המכרז סבירים ונתונים לשיקול דעתה של ועדת המכרזים. העותר חויב לשאת בהוצאות המשפט של המשיבים, בסך של 30,000 ₪.