ת"א 5768-07-08

תקציר

התובע, רוכש וילה בכפר נופש בפלורידה, תבע את הנתבעים בגין מצגים טרום חוזיים מטעים שגרמו לו לכאורה הפסד כספי. המצגים התייחסו לקיומו של מגרש גולף בן 18 גומות במסגרת הפרויקט, מתקני הנופש והספורט בפרויקט ובסביבתו, לרבות חוף פרטי על אגם מריון, המרחק מהפרויקט לאטרקציות התיירותיות באזור, אופי הפרויקט כקהילה מגודרת והרווחיות הצפויה של הפרויקט. התובע טען כי הנתבעים הטעו אותו וכי המצב בפועל בפרויקט אינו תואם את המצגים שהוצגו בפניו. הנתבעים טענו כי חוזה הרכישה שנחתם בין הצדדים כלל תניית פטור, לפיה רק החוזה הכתוב מחייב, וכי התובע ויתר על זכותו להסתמך על מצגים קודמים כלשהם. לחילופין, טענו הנתבעים כי המצגים שהוצגו בפני התובע היו נכונים. בית המשפט קבע כי תניית הפטור תקפה ולמעשה מנעה מהתובעת להסתמך על מצגים טרום חוזיים שלא נכללו בחוזה הרכישה. בית המשפט בחן כל אחת מטענות התובע וקבע כי לא הוכיח שהנתבעים הטעו אותו. בית המשפט הוסיף כי גם אם היה מצג שווא, התובעת אישרה את החוזה ולכן מנועה מלבטלו. מכל מקום, פרק הזמן הארוך שחלף מרגע שנודע לתובע על מצג השווא הנטען ועד שביטל בפועל את החוזה היה בלתי סביר. עוד קבע בית המשפט כי הנתבעים לא חבו לתובע חובת זהירות כלשהי בנזיקין, וממילא התובע לא הוכיח את יסודות העוולה הנטענת. גם טענת התובעת כי הנתבעת 8, השלוחה הישראלית של היזם, לא פיקחה על שיווק הפרויקט, נדחתה מחוסר ראיות. לבסוף, קבע בית המשפט כי הימנעותו של התובע מזימון שני עדים רלוונטיים מעוררת חשד כי עדותם הייתה פועלת נגדו. לפיכך נדחתה התביעה במלואה והתובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורכי דין.