ת"א 48049-12-19

תקציר

הנתבעת הגישה בקשה לדחות את תביעת התובעים בנימוק שהיא אסורה על פי חוק. בית המשפט נוקט משנה זהירות במתן בקשות מסוג זה, שכן הן מגבילות את זכותם של התובעים לגשת לערכאות. יש לבחון את תחולת חוק ההתיישנות כשאלת סף רק לאחר שלבית המשפט יש את כל המידע הרלוונטי לצורך הכרעה וכאשר הבירור העובדתי אינו משפיע על אופן ההכרעה בסוגיית ההתיישנות. נקודת המוצא לבחינת בקשות מסוג זה היא קבלת העובדות הנטענות בכתב התביעה. הדיון בבקשה נועד להיות דיון משפטי גרידא. מחלוקות עובדתיות בין הצדדים בנוגע לתביעה מחייבות בירור מלא ולכן דחיית הבקשה לדחייה על הסף אינה ראויה. במקרה זה, הצדדים מסכימים כי התביעה כפופה לפסק דין ארידור וכי היא הוגשה למעלה משלוש שנים לאחר שקמה עילת התביעה. עם זאת, בית המשפט אינו יכול להכריע בסוגיית ההתיישנות בשלב זה, שכן הדבר דורש בירור עובדתי ובדיקה ראייתית. קיימות מחלוקות בין הצדדים, לרבות האם בקשת התובעים לפיצוי לרשות הרלוונטית התייחסה לכל החלקות המוזכרות בתביעה, והאם התובעים או מי מטעמם זנחו את תביעותיהם. מחלוקות אלה, במיוחד בהתחשב בהודעות המתפרסמות באתר האינטרנט של הרשות, מחייבות הכרעה ראייתית. לפיכך, הבקשה לסילוק התביעה מחמת התיישנות נדחית, וטיעוני הנתבע בעניין זה שמורים להכרעה עתידית. על הנאשם להגיש כתב הגנה עד ליום 15.10.20, ודיון קדם משפט נקבע ליום 17.11.20. שאלת עלויות הבקשה תידון בהחלטה הסופית.