בר"מ 4497/17

תקציר

שני מבקשים, אם ובנה, ביקשו להסדיר את מעמדו של הבן בישראל. הבן, אזרח קולומביאני, נכנס למדינה באשרת תייר כדי לסייע לאמו, אזרחית ישראלית, לגדל את בנותיה בעקבות מחלת בעלה. לאחר מותו הגישו המבקשים בקשות למעמד הבן, בתחילה טענו כי הוא אחיה, ולאחר מכן הבן, של האם. רשות האוכלוסין וההגירה דחתה את בקשותיהם, והחלטה זו אושרה על ידי בית הדין לעררים ובית המשפט לעניינים מנהליים, בשל היעדר זיקה חזקה של הבן לישראל, שהייתו הבלתי חוקית וקשריהן של האם והבנות לקולומביה. המבקשים טענו כי בתי המשפט לא שקלו די הצורך את נסיבותיהם הייחודיות, אך שופט בית המשפט העליון דחה את ערעורם, תוך שהוא מדגיש את הקריטריון המגביל למתן רשות ערעור במקרים כאלה, ומסכים עם החלטות בתי המשפט הקודמים, ששקלו נסיבות משפחתיות. הבקשה נדחתה, והצו הארעי שנתן למבקש שהות לארגן את יציאתו נקבע ליום 19.11.2017.