ה"פ 37032-03-11

תקציר

המבקשים ביקשו צו מניעה זמני שימנע מהמשיבים להתקשר בהסכם מכר. המבקשים לא עמדו בתנאים לסעד זמני. הם לא הוכיחו זכות לכאורה לסעד, שכן הם לא שילמו את התשלום השני על פי ההסכם, ולכן היו בהפרה. המבקשים טענו כי לא קיבלו את פרטי חשבון הבנק אליו יש להעביר את התשלום, אך טענה זו נדחתה מכמה טעמים. ראשית, הסכם המכר הציע שתי אפשרויות תשלום - בצ'ק בנקאי או בהעברה בנקאית - והיעדר פרטי הבנק לא פטר את המבקשים מחובתם. שנית, המשיבים טענו כי מסרו למבקשים את פרטי הבנק, אך המבקשים נותרו בלתי פעילים. הם לא ניסו ליצור קשר עם המשיבים כדי להסדיר את התשלום, ובמקום זאת אפשרו למועד האחרון לתשלום לעבור. שלישית, קונה סביר היה נוקט בצעדים פרואקטיביים לביצוע התשלום, במיוחד כזה בעל ידע משפטי מקצועי. כמו כן, נראה כי המבקשים לא יכלו לממן את הרכישה ללא הלוואת משכנתא, שלא עוגנה בהסכם המכר. גם טענת המבקשים לחוסר תום לב מצד המשיבים נדחתה. טענת המשיבים בדבר זכויותיהם על פי ההסכם לא נחשבה למעשה חוסר תום לב, מה גם שהמבקשים הפרו באופן יסודי את ההסכם בכך שלא עמדו בתשלומים. לבסוף, גם מאזן הנוחות לא היטיב עם המבקשים, שכן הם שילמו רק 10% ממחיר הדירה, בעוד שהמשיבים לא יכלו למכור את הדירה כל עוד הסעד הזמני נותר על כנו. הבקשה לצו מניעה זמני נדחתה, צו המניעה הזמני הקודם בוטל, והמבקשים חויבו לשלם למשיבים הוצאות בסך 10,000 ₪.