ב"ל 40061-02-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, בהתאם לנתונים שסופקו: **נושא התביעה:** הכרה בפגיעה בעמוד השדרה המותני (עמ"ש מותני) כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה, בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. **הגורם הדן:** בית הדין האזורי לעבודה תל אביב. **מועד ההחלטה:** 23.01.2026. **1. המסגרת החוקית וההלכתית:** * **סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי:** מגדיר "פגיעה בעבודה" כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. * **תורת המיקרוטראומה:** בית הדין מכיר בתורת המיקרוטראומה ככלי למילוי פער שנוצר כאשר המחוקק לא כלל ברשימת מחלות המקצוע מחלות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי עבודה (עב"ל 57714-11-12 המוסד – אסתר נוח). * **תנאי הכרה במיקרוטראומה (עפ"י עב"ל 313/97 המוסד – אשר יניב):** * **קיום פגיעות זעירות:** כל אחת מהן גורמת לנזק זעיר בלתי הדיר, אשר מצטבר לאורך זמן לנזק ממשי הפוגע בכושר העבודה. * **"זהות במהותן" של התנועות:** התנועות החוזרות ונשנות אינן חייבות להיות זהות לחלוטין, אלא דומות במהותן, ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. * **תדירות ועיתוי:** התנועות אינן חייבות להיות קבועות או סדירות, אך יש לחזור עליהן בתדירות מספקת לאורך זמן מספיק כדי לגרום לנזק מצטבר. * **צורך בחוות דעת מומחה:** לשם הוכחת מיקרוטראומה, נדרשת חוות דעת מומחה רפואי (רופא) שיכול לאבחן בין פגיעות זעירות מצטברות לתהליך תחלואי הדרגתי. * **פסיקות נוספות:** * ניתן לבודד פעולות מסוימות מתוך מכלול הפעולות היומיומיות של העובד ולהכיר בהן כתנועות חוזרות ונשנות (עב"ל 465/07 עופר יהודאי). * הוכחת הקשר הסיבתי בין הפגיעה לעבודה מוטלת על התובע (עב"ל 9115-07-11 המוסד – קעדאן פהמי). **2. עובדות המקרה הרלוונטיות:** * **התובע:** ד"ר שמואל ליברוס, רופא שיניים, יליד 1953, עובד במקצוע משנת 1983. * **תאור עבודתו:** * ביצוע מגוון רחב של טיפולים דנטליים (השחזות, כתרים, סתימות, טיפולי שורש, עקירות, כירורגיות, שתלים, מבנים, תותבות, סדי לילה, ניקוי אבן). * טיפול רציף, ממטופל למטופל, כ-10-12 מטופלים בממוצע למשמרת (כ-30 דקות לטיפול). בימים של משמרת כפולה, טופלו 20-24 מטופלים. * עבודה עם סייעת באופן קבוע לאורך כל שנות הקריירה. * 90% מהעבודה בישיבה, 10% בעמידה (לצורך טיפולים כירורגיים ספציפיים או למניעת כניסת עצמים זרים). * **מנח עבודה:** התובע יושב על כיסא רופא (stool) בצידו הימני של המטופל, הממוקם על כיסא טיפולים נמוך יותר. מצב זה מחייב כיפוף, פיתול, הזדקפות וסיבובים חוזרים ונשנים של עמוד השדרה המותני. * **תנועות חוזרות ונשנות:** * כיפוף והזדקפות של עמ"ש מתני לעבר המטופל. * פיתול הגב לכיוון שמאל (לעתים). * סיבובים חוזרים ונשנים של הגב והצוואר לקחת מכשור ממגש הכלים (הנמצא מימין) או מדלפק. * "עצירות" תכופות במהלך הטיפול (עקב צרכים טיפוליים, בקשת המטופל, וכו') המחייבות יישור, סיבוב, כיפוף והטיה של הגב. * **קשר סיבתי מקצועי:** התובע טוען כי פעולות אלו, המבוצעות שוב ושוב לאורך שנים רבות, גרמו לעומס מתמשך על עמוד השדרה המותני ולהתפתחות הפגיעה. * **הנתבע (המוסד לביטוח לאומי):** * טוען כי לא הוכח קיום אירוע תאונתי או אירועים תאונתיים זעירים. * טוען כי אין מדובר במחלת מקצוע וכי תשתית עובדתית המתאימה לאחת ממחלות המקצוע לא הונחה. * טוען שהעבודה מגוונת וכי הנתון של עבודה בתנוחה לא נוחה אינו מבסס תשתית למיקרוטראומה. * טוען כי לא הוכח קשר סיבתי בין הליקוי הרפואי לעבודה, ובחלופין, השפעת העבודה זניחה לעומת גורמים אחרים (כגון מצב קונסטיטוציוני). **3. ניתוח בית הדין והקביעות המרכזיות:** * **הכרה בתשתית עובדתית למיקרוטראומה:** בית הדין קובע כי עלה בידי התובע להניח תשתית עובדתית של פעולות ותנועות ממושכות שגרמו לליקוי בעמ"ש מותני, אשר ייחשבו כתאונת עבודה על דרך של מיקרוטראומה. * **מהימנות התובע:** עדותו של התובע בתצהירו ובחקירתו הנגדית נמצאה מהימנה, עקבית וסדורה. גרסתו מקבלת חיזוקים משאלון המעסיק (שצורף לסיכומי התובע) ומהסרטון שנצפה. * **פירוט התנועות החוזרות:** בית הדין מדגיש את הפירוט שסיפק התובע לגבי התנועות החוזרות ונשנות: כיפוף, הטיה, פיתול וסיבוב של עמ"ש מותני, הן לעבר המטופל והן לעבר מגש הכלים, וכן את העצירות התכופות הדורשות תנועות חוזרות. * **אי גילוי שאלון המעסיק:** בית הדין מבקר בחריפות את הנתבע על שלא צירף את שאלון המעסיק ועל שהתעלם ממנו בסיכומיו, וקובע כי אי גילוי זה אינו ראוי. * **דחיית מדיניות גורפת של המוסד:** בית הדין מתייחס לחוזר הנחיה של המוסד לביטוח לאומי, אשר לדברי התובע, מוביל לדחייה גורפת של תביעות רופאי שיניים בעילת מיקרוטראומה בגב. בית הדין קובע כי מדיניות זו נוגדת את פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, המחייבת בחינת כל מקרה לגופו (עב"ל (ארצי) 56335-08-22 קלאודיה סרור). בית הדין מדגיש את חובתו של המוסד כגוף ציבורי לפעול לגילוי האמת ולא לדחות תביעות באופן גורף. * **הכרה קודמת במיקרוטראומה לרופאי שיניים:** בית הדין מציין כי במקרים רבים ודומים, הוכרה תשתית עובדתית לקיומה של מיקרוטראומה אצל רופאי שיניים, ומציין מספר דוגמאות לפסקי דין בהם מונה מומחה רפואי. * **קביעת תשתית עובדתית:** התובע הוכיח כי ביצע רצף של תנועות חוזרות ונשנות, דומות במהותן, הפועלות על איבר מוגדר (עמ"ש מותני) במשך פרקי זמן משמעותיים (כ-40 שנות עבודה). * **דחיית טענות הנתבע:** * **גיוון העבודה:** נדחתה הטענה כי גיוון העבודה שולל את הרצף; בית הדין קבע כי עבודת רופא השיניים כוללת מאפיין קבוע הגורם ללחץ מתמשך על הגב. * **תנוחות סטטיות:** נדחתה הטענה כי מדובר במנח סטטי בלבד, ובית הדין הדגיש את חשיבות התנועות החוזרות ונשנות. * **עדות יחידה:** נדחתה הטענה כי העדר עדים נוספים פוגע באפשרות מינוי מומחה, שכן עדות התובע נמצאה מהימנה. **4. חידושים ודגשים משפטיים:** * **הצדקת תורת המיקרוטראומה:** פסק הדין מדגיש שוב את התפקיד המרכזי של תורת המיקרוטראומה ככלי משפטי המאפשר הכרה בפגיעות גופניות המתפתחות לאורך זמן עקב תנאי עבודה שאינם בהכרח "תאונה" במובן הקלאסי או "מחלת מקצוע" מוגדרת. * **בחינה פרטנית של כל מקרה:** בית הדין מעביר ביקורת חריפה על מדיניות גורפת של המוסד לביטוח לאומי, ומדגיש את חשיבות בחינת כל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבותיו הפרטניות, כפי שנקבע בפסיקות בית הדין הארצי. זהו חידוש ודגש חשוב על עיקרון הפרטניות בהליך המשפטי. * **פירוט תנועות ספציפיות:** בית הדין נותן משקל רב לפירוט המדויק שסיפק התובע לגבי התנועות החוזרות ונשנות, סוגן, משכן, תדירותן (גם אם כ"עצירות") והאיבר עליו הן פועלות. הדבר מחזק את התשתית העובדתית הנדרשת להוכחת מיקרוטראומה. * **התמודדות עם טענת "תנוחה סטטית":** בית הדין דוחה את הטיעון כי עבודת רופא השיניים היא "תנוחה סטטית" ומצליח לבסס כי מדובר בסדרת תנועות חוזרות ונשנות, גם אם הן מבוצעות בתוך תנוחת ישיבה או עמידה מסוימת. העצירות, שינויי התנוחה בין המטופל למגש הכלים, והפעולות המבוצעות בזמן הטיפול, נחשבים כחלק מרצף של תנועות חוזרות. * **חיזוק באמצעות ראיות נסיבתיות:** פסק הדין מדגים כיצד ניתן לחזק את עדות התובע באמצעות ראיות נסיבתיות כמו שאלון המעסיק וצפייה בסרטון, המאמתים את תיאורו של התובע את אופי עבודתו. * **חובת הנתבע להציג ראיות:** הביקורת על אי-הגשת שאלון המעסיק מדגישה את אחריות הנתבע להציג את כל הראיות הרלוונטיות, ולא רק את אלו התומכות בעמדתו. **5. סוף דבר והמשך ההליך:** בית הדין קבע כי התובע הרים את הנטל להוכחת קיומה של תשתית עובדתית לתורת המיקרוטראומה. לפיכך, הורה על מינוי מומחה רפואי (אורטופד) מטעם בית הדין, אשר יבחן את שאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הנזק הנטען בעמוד השדרה המותני. התובע יועבר למומחה עם כל הפרטים הרלוונטיים שפורטו בפסק הדין. **לסיכום,** פסק הדין מהווה דוגמה ליישום מוצלח של תורת המיקרוטראומה במקרה של עובד מקצועי (רופא שיניים) אשר סובל מפגיעה הדרגתית כתוצאה מתנאי עבודתו. בית הדין מדגיש את חשיבות הבחינה הפרטנית של כל מקרה, את הנטל המוטל על המוסד לביטוח לאומי לנהוג בשקיפות ובהתאם לפסיקה, ואת הדרך בה ניתן לבסס תשתית עובדתית לתביעה גם ללא "אירוע" תאונתי חד-פעמי.