ע"א 2493/08

תקציר

ערעור וערעור שכנגד הוגשו בעקבות מחלוקת בין דוד דוגה ליצחק מזרחי על הסכם שכירות דירת מגורים. הערעורים כוונו בעיקר נגד ממצאי המהימנות והעובדות שנקבעו על ידי בית משפט קמא. ערכאת הערעור קבעה כי טענתו של דוגה כי מזרחי לא שילם את דמי השכירות אינה נתמכת ודחה אותה, בהתחשב בכך שמזרחי שילם את דמי השכירות השנתיים מראש ובהימנעותו של דוגה מלבקש ביטחונות. עוד קבע בית המשפט כי תביעותיו של דוגה לפיצויים לדירה הועלו כנגד טענותיו של מזרחי ודחה אותן, והורה לדוגה לפצות את מזרחי במקומו. עם זאת, בית המשפט חלק על כך שבית משפט קמא דחה את תביעת הנזיקין של מזרחי בגין רטיבות בדירה. מהראיות עולה כי נושא הרטיבות נמשך גם בתקופת השכירות וטענתו של מזרחי כי נאלץ לסגור חדר נתמכה. מזרחי קיבל פיצוי בגין שכר הדירה של החדר הרביעי ועוגמת נפש, בצירוף ריבית, הוצאות ושכר טרחת עורך דין. הפיקדון ששילם מזרחי היה אמור להיות מוחזר, והפיקדון של דוגה היה אמור להיות מועבר למזרחי. בסך הכל התקבל הערעור, הערעור שכנגד נדחה, ופסק הדין נטה לטובת מזרחי.