עמ"ש 78095-05-23

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור בחלקו. ראשית, צרכיהן החודשיים של שתי בנותיו של המערער מנישואים קודמים נאמדים בכ-3,600 ₪ בסך הכל. על המשיב לשלם 65% מסכום זה, השווה ל-2,340 ₪ בחודש. סכום זה ישולם עד שהבת הגדולה תגיע לגיל 18 או תסיים את התיכון. בעקבות אירוע זה נאמדים צרכיה של הבת הצעירה בכ-1,700 ש"ח בחודש, כאשר המשיב משלם 1,235 ש"ח, המהווים גם הם 65% מהסכום הכולל. בנוסף, במהלך שירות החובה הצבאי של הבנות, שיעור המזונות שלהן יעמוד על 1/3 מ-1,900 ש"ח (633 ש"ח בחודש). שנית, המשיב מחויב לשלם מדי חודש 306 ₪ עבור אחזקת חלקת הבנות עד שהבת הגדולה תגיע לגיל 18, או תסיים את לימודיה התיכוניים. סכום זה יופחת ל-255 שקלים בחודש לאחר מכן. שלישית, על המשיב לשלם מדי חודש 191 ₪ בגין מזונות ילדו של המערער ממערכת יחסים אחרת, קטינה ב', החל ממועד ההחלטה בדבר חלוקת שהות שווה בחודש ינואר 2022. רביעית, לא יבוצע כל פיצוי בגין תשלום יתר של מזונות הבנות, שכן ניתן להניח שהכספים נצרכו. עם זאת, על המערערת להשיב את דמי המזונות העודפים ששולמו עבור קטין ב' מעבר למועד ההחלטה. לבסוף, נדרש המשיב לשאת בהוצאות הערעור, בסך 7,500 ₪. פסק הדין ייכנס לתוקף מיום הגשת התביעה, למעט חריגים המפורטים בפסק הדין.