עש"מ 7111/02

תקציר

ערעורים מאוחדים אלה נובעים מעבירות משמעת הקשורות לשליפת מידע רגיש ממאגרי מידע של רשויות ציבוריות למטרות שאינן קשורות לעבודה. בית המשפט העליון בוחן את הצעדים המשמעתיים הראויים בעבירות מסוג זה, בהתחשב בפגיעה בתדמית השירות הציבורי ובאמון הציבור, תוך שימת דגש על הצורך בצעדי הרתעה. בית המשפט מכיר בהגנה החוקתית על הפרטיות ובחומרת הפגיעה בה, במיוחד על ידי עובדי ציבור בעלי גישה למידע רגיש. נפסק כי תכליתו של הדין המשמעתי היא להגן על טוהר המידות של השירות הציבורי ועל פעולתו היעילה, ולדרוש אמצעים להשבת אמון הציבור. בדרך כלל נדרשת חומרה מחמירה יותר לעובדי מדינה שעושים שימוש לרעה במאגרי מידע, אך נלקחות בחשבון גם נסיבות פרטניות. ברע"א 7789/02, שעניינו עובד בכיר שהעביר מידע לצד שלישי, קובע בית הדין כי יש לפטר את העובד ולפסול אותו משירות המדינה למשך חמש שנים. עם זאת, ברע"א 7111/02 ו-8291/02, שעניינו עובד זוטר ששלף מידע רב אך לא העביר אותו החוצה, מוצא בית הדין כי די בהליכים המשמעתיים שהוטלו, ודוחה הן את ערעור המדינה להחמרת הענישה והן את ערעור העובד להקלה בעונש. פסקי הדין נועדו לקבוע מדיניות ענישה תוך התחשבות בניואנסים של מקרים פרטניים.