בש"פ 9098/15

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בעיכוב ביצוע יתרת תשלום קנס לתקופה של שישה חודשים. הקנס הוטל על המערער במסגרת עונש פלילי. על פי גזר הדין הראשוני, המערער היה אמור לרצות עונש מאסר אם לא ישלם את הקנס. המערער שילם את הקנס באופן חלקי אך ריצה עונש מאסר לתקופה המקבילה לקנס. המערער עתר לעכב את יתרת הקנס, בטענה שהוא ובני משפחתו פועלים להבטחת התשלום בתוך שישה חודשים. השופט קיבל את הערעור, בנימוק של כוונת המחוקק העומדת מאחורי סעיפים 46 ו-87 לחוק העונשין, שהיא לתמרץ תשלום קנסות במועד. השופט קבע כי הנסיבות מצדיקות עיכוב ביצוע גזר הדין. החלטה זו נבעה מהרצון לגבות את הקנס ומיכולתו של המערער לשלם בתוך התקופה הנקובה. השופט הדגיש כי עיכוב מוגבל זה לא יפגע במבנה התמריצים לתשלומי קנס במועד. זאת ועוד, השופט הבהיר כי תקופת המאסר שהמערער כבר ריצה במקום הקנס לא תיחשב במניין עונשו הפלילי המקורי. פסק דין זה, שניתן ביום 19.1.2016, מעניק למערערת תקופת חסד של שישה חודשים לתשלום יתרת הקנס.