ת"א 7135/06

תקציר

פסק דין זה עוסק בתאונת דרכים שאירעה בדצמבר 2004, וגרמה לפציעות קשות ביותר לשני תובעים, ר' וק', שאביהם נפטר למרבה הצער בתאונה. אין מחלוקת על פציעתם או על הצורך בתשלומים תכופים לכיסוי הוצאותיהם. המחלוקת העיקרית היא על התעריף החודשי של תשלומים אלה. על בית המשפט לקבוע מהו הסכום הדרוש לכיסוי צרכי הסיעוד, הריפוי והשיקום העתידיים של התובעים. הנכות הרפואית המשוקללת של ק' היא לפחות 49%, כולל פגיעה מוחית והפרעות קוגניטיביות, בעוד של ר' היא מעל 100% מכיוון שהיא סבלה משיתוק מוחלט של הגפיים התחתונות ופציעות חמורות רבות אחרות. עד דצמבר 2008 הגיעו הצדדים להסכמות בכתב על תדירות התשלומים, שנמשכו באופן לא רשמי עד מרץ 2010. אלא שאז הודיעה קרנית, המשיבה, לעורך דינם של התובעים על סירובה להמשיך ולשלם את התשלום התכוף האמור. בעקבות זאת עתר בא כוח התובעים לתשלום תכוף. הצדדים לא הצליחו להגיע להבנה, מה שהוביל לפסק דין זה. בית המשפט בחן את צרכי התובעים ואת טענות הצדדים. לגבי ק', בית המשפט מחליט כי ההבנה הקיימת צריכה להישאר על כנה, עם תשלום חודשי של 5,000 שקל בתוספת שכר טרחת עורך דין ומע"מ. עבור ר', בית המשפט מכיר בנכותה הקשה ובצורך בסיוע אנושי, ריפוי ושיקום יומיומיים. הוצאותיה של ר' נאמדות בכ-17,000 שקל בחודש, כולל סיעוד, פיזיותרפיה, ניידות, טיפול באמנות, רכיבה טיפולית, צנתור, חיתולים, תרופות וסיוע בלימודים. בית המשפט מכיר גם בצורך לכסות חלקית את הוצאות המחיה, ומעריך אותן בכ-4,700 שקל בחודש. בהתחשב בזכאותה לקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי בסך 5,200 שקל לחודש, קובע בית המשפט כי ר' זכאית לתשלום תדיר של 12,000 שקל בחודש. סכומים אלה ישולמו בתוספת שכר טרחת עורך דין ומע"מ החל ממרץ 2010 ואילך, כאשר הניכויים בגין תשלומים שכבר בוצעו על ידי קרנית בתקופה זו. השופטת מדגישה כי התשלומים החודשיים צריכים להתבסס על מה שסביר וראוי, ולא מופרז, ולכן פוסקת את הסכומים האמורים. בנוסף, השופט בוחר שלא להורות על הוצאות.