ע"א 20205-10-20

תקציר

במקרה המשפטי הנידון, סוגיית הליבה הייתה האחריות לירידת ערך הנכס בשל גובה עליית הגג. תורג ומשהב, המיוצגים על ידי אותו עורך דין, טענו כי האחריות מתחלקת בין משהב לבין האדריכל. עם זאת, האדריכל טען כי לא נמצאו טעויות בתוכניות האדריכליות, ואם יבוצעו על פיהן לא יהיה כל פגם. חוות דעתו של המומחה בנושא האחריות השתנתה, ויצרה סתירות בין חוות דעתו הכתובה לבין עדותו בבית המשפט. למרות חוסר העקביות, המערערים לא ערערו למעשה על עדות המומחה ולא הציגו תוכניות ביצוע כראיה בבית משפט קמא, מה שהוביל את בית המשפט להסתמך במידה רבה על תשובותיו של המומחה בתוך בית המשפט. בית המשפט מצא כי הליקוי קשור לאי התאמה בביצוע ולא לתכנון, ופוטר את האדריכל מאחריות. בנוסף, בנוגע למנגנון הנעילה של דלת הכניסה, פסק בית המשפט נגד תורג בגין אי הוכחת שקילות לתקני הרגולציה הנדרשים, מה שהוביל לפיצוי עבור אורנשטיין. בית המשפט גם לא התאים את ההוצאות עבור עדות של עד שלא נעשה בו שימוש, והדגיש את שיקול הדעת של בית המשפט הפרוצדורלי בפסקי דין להוצאות. בסופו של דבר, אישר בית המשפט לערעורים את החלטות בית משפט קמא ודחה את הערעורים, תוך פסיקת הוצאות מופחתות למשיבים.