סע"ש 28897-09-18

תקציר

בית הדין בחן בקפידה את הראיות והטענות שהציגו שני הצדדים בסכסוך העבודה. עיקרי פסק הדין הם כדלקמן: ראשית, ביחס לשכר השנוי במחלוקת, בית הדין קובע כי שכרו הקובע של התובע עומד על 11,296 ₪ ברוטו, על סמך תלושי השכר שהוצגו, שכן הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות לסתור זאת. שנית, מאחר והתובע פוטר ללא הודעה מוקדמת, הוא זכאי לתקופת הודעה מוקדמת של 6 ימים, המחושבת לפי שיעור שכרו היומי, בסך 2,976 ₪. שלישית, התובע זכאי להפרשה לפנסיה בסך 4,405 ₪, כפי שהודה הנתבעת, בהתאם לשכר הקובע. עם זאת, התובע אינו זכאי להפרשה לפיצויי פיטורים בשל הודאתו באחריותו ללקיחת כספים מהנתבע שלא כדין. רביעית, נוכח היעדר פנקס חופשות וכישלון הנתבעת להוכיח כי התובע יצא לחופשה בתשלום, זכאית התובעת לפדיון שבעה ימי חופשה בסך כולל של 3,472 ₪. חמישית, בית הדין דוחה את בקשת התובע לפיצוי בגין אי קבלת הודעה מוקדמת על תנאי העסקתו, שכן הסכם המייסדים התווה את תפקידו ושכרו, והוא לא הוכיח כל חוסר ידיעה לגבי תנאי עבודתו. שישית, בית המשפט אינו מוצא כל הפרה של חוק הגנת השכר בנוגע לתלושי השכר, ועל כן התביעה לפיצויים בעילה זו נדחית. שביעית, הנתבעת הודתה בחבות להחזר הוצאות נסיעה, ובהתאם לכך נפסקו לתובע 1,278 ₪. לבסוף, הנתבע חויב לשלם לתובע את שכרו שלא שולם לו בגין חודש יולי 2018, בסך של 11,296 ₪. הסכום הכולל המגיע לתובע, כולל הפרשי הצמדה וריבית, הוא 23,427 ₪, שישולם בתוך 30 יום. בנוסף, הנתבעת רשאית לנכות מסכום זה את כל הסכומים שהתובעת חייבת לה, כפי שנקבע בפסק דין קודם. כל צד יישא בהוצאותיו, וניתן יהיה לערער על פסק הדין תוך 30 יום.