בג"צ 112/77

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד החלטת רשות השידור ושר התקשורת שלא לשדר שידורי טלוויזיה צבעוניים שנקלטו מחו"ל במתכונתם המקורית. העותרים, שני אזרחים שרכשו טלוויזיות צבעוניות ושתי חברות העוסקות בייצור ושיווק מקלטים כאלה, טענו כי החלטת המשיבים אינה חוקית ובלתי סבירה. לטענתם, לרשות השידור נתונה הסמכות לשדר את האותות רק כפי שהם נקלטו וכי פעולתם בהסרת הצבע מהם פוגעת בזכויות ובאינטרסים של העותרים. עם זאת, בית המשפט חלק על כך וקבע כי העותרים לא הוכיחו כל פגיעה בזכויותיהם או בחירויותיהם. נקבע כי החלטת רשות השידור שלא לשדר בצבע נתונה לשיקול דעתה ואינה בלתי סבירה. בית המשפט הדגיש כי אין באפשרותו להתערב בהיעדר חובה חוקית או פגיעה בחירויות האזרח. עוד צוין כי האינטרסים המסחריים של העותרים לא הקנו להם זכויות מיוחדות, וכי חוק רשות השידור אינו מבטיח קבלת מידע טלוויזיוני צבעוני. בנוסף, מצא בית המשפט כי חששם של המשיבים מ"חיוורונם" של שידורי שחור-לבן מקומיים בהשוואה לתוכניות זרות צבעוניות אינו בלתי סביר. יתר על כן, ההשלכות הכלכליות של שידורי הצבע, שנטען כי הן המניע האמיתי מאחורי ההחלטה, לא נשקלו על ידי בית המשפט בהתייחס למשרד האוצר, שלא היה צד להליך. בסופו של דבר נדחתה העתירה, והעותרים חויבו לשלם את הוצאות המשיבים.