ע"א 448/83

תקציר

בית המשפט העליון קבע כי יש לקבל את גרסתו של המשיב לאירועים, בהם הותקף על ידי שלושה כלבים. מאחר שהמערערים לא הביאו ראיות מספיקות לכך שתקיפת כלביהם את המשיב לא הייתה רשלנית, הם היו אחראים לנזק שנגרם. עם זאת, בית המשפט קבע כי על המערערים לפצות את המשיב רק בגין שני שלישים מהנזק, שכן סביר להניח כי שלושת הכלבים התוקפים גרמו נזק במידה שווה, ולא ניתן לזהות את בעליו של הכלב השלישי. עוד נקבע בפסק הדין כי המערערים ישלמו ריבית על הפיצויים בגין כאבו וסבלו של המשיב ממועד צבירת העילה, ויפצו את המשיב בגין הפסד "משכורתו ה-13", אם יוכח כי נגרם כתוצאה מהתאונה. לבסוף, קבע בית המשפט כי עוולות נפרדות הגורמות נזק בלתי ניתן לחלוקה לתובע אחראיות ביחד ולחוד למלוא הנזק, אלא אם כן יש בכוחן לספק בסיס הגיוני לחלוקת החבות. במקרה זה, מאחר שהכלבים תקפו בנפרד אם כי בו זמנית, ולא הייתה דרך מדויקת לייחס חלק מסוים מהנזק לכל כלב, הבעלים היו אחראים כל אחד לשליש מהנזק.