עפ"ג 64301-05-21

תקציר

במקרה של שימוש בלתי מורשה של המערער ברכב, סקר בית המשפט את עברו הפלילי ואת הסדר הטיעון שהגישו הצדדים, והמליץ על עונש של תשעה חודשי מאסר בפועל שיכול לכלול עבודות שירות, מותנות בהתאמה. תסקיר שירות המבחן פירט את הרקע של המערער, לרבות היסטוריה בעייתית שהתאפיינה בעבירות קודמות, אך גם הודה בשיתוף הפעולה שלו עם תוכניות טיפול. למרות הודאתו והכרה באחריות למעשיו, שירות המבחן הציע עונש של אי הרשעה בטיפול. עם זאת, הפרות חוזרות ונשנות במהלך עבודות שירות קודמות הובילו את נציב עבודות השירות לקבוע כי הוא אינו כשיר לעונש כזה. במהלך המשפט לא עמד המערער בחובות עבודות השירות, ופעמים רבות נעדר מהעבודה. בעקבות זאת גזר עליו בית המשפט שבעה חודשי מאסר, בהתחשב בחומרת התנהגותו המתקרבת לגניבת רכב, עברו הפלילי וניסיונות השיקום הכושלים. ערעור ההגנה לבטל או להפחית את עונש המאסר נדחה, מה שמחזק את נאותות המאסר בהתחשב בהתנהגותו ובאופי העבירה. הם עיכבו את תחילת ריצוי עונשו עד ל-3 באוקטובר 2021, תוך התניה כי תנאי שחרורו יישארו בעינם עד אז. פסק דין זה מדגים את גישתו המחמירה של בית המשפט לאיזון בין אפשרויות שיקום לבין ביטחון הציבור ועמידה באמות מידה משפטיות, במיוחד כאשר נאשם הפר באופן עקבי הזדמנויות קודמות להקלות. פסק הדין אושר בנוכחות שופטים בולטים, בהם המשנה לנשיא אליהו ביתן, השופטת גאולה לוין והשופט יעקב דנינו, תוך הפגנת קונצנזוס שיפוטי ברור בנושא.