עת"מ 47384-02-12

תקציר

העותר והמשיב, עו"ד הירשמן, היו שותפים משותפים בקבוצה שבנתה בניין. בעתירה נטען כי עו"ד הירשמן, שניהל את הבנייה כראש הקבוצה, שינה את תכניות הבנייה ללא ידיעתו והסכמתו. העותר הגיש תלונות נגד עו"ד הירשמן לוועדה המחוזית ולוועד הארצי של לשכת עורכי הדין, בגין עבירות משמעת שבמרכזן אי דיווח ומסירת פרטים לחברי הקבוצה בתפקידו כנאמן, עו"ד הירשמן לא השיב לטענות אלה. הוועדה המחוזית דחתה את תלונתו של העותר, שכן בין הצדדים מתנהלת תביעה אזרחית מתמשכת. עוד ציינה הוועדה כי אין די ראיות לתמוך בטענות העותר. מאוחר יותר החליט הוועד הארצי לגנוז את התלונה מאותן סיבות. בית המשפט לעניינים מנהליים קבע כי לא יתערב בהחלטות הוועדות המחוזיות והארציות, בהיותן סבירות. בית המשפט נימק זאת בכך שהעותר לא הציג ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו, הן בוועדות והן בהליכים האזרחיים המקבילים, וכי החלטות הוועדות התקבלו לפני פסק הדין של ההליך האזרחי. זאת ועוד, נוכחותו של עו"ד ברעם, פרקליטו לשעבר של הירשמן, בוועדה המחוזית, לא היוותה פגם, שכן הוא מונה לאחר תום הליכי התלונה. בית המשפט התייחס גם לכך שהעותרת לא ביקשה את פרוטוקולי דיוני הוועדות לפי חוק חופש המידע. לבסוף הדגישה השופטת כי מאחר שהעתירה נדחתה לגופה, אין צורך לדון בטענת המשיבים לדחייתה בשל איחור בהגשתה או אי מיצוי כל ההליכים הפנימיים. לפיכך נדחתה העתירה, והעותר חויב בהוצאות המשיבים.