בש"א 2077/06

תקציר

בפסק הדין נקבע כי ככלל, הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה נשוא הערעור אלא אם כן מתקיימים בפני המבקש שני תנאים: סיכויי הצלחה טובים בערעור ואפשרות שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו או שביצוע מיידי של פסק הדין עלול לגרום לנזק בלתי הפיך. פסקי דין כספיים הם בדרך כלל הפיכים, ולכן ביצועם אינו מתעכב בדרך כלל, אלא אם כן המבקש יכול להראות נסיבות חריגות, כגון פוטנציאל לקושי ממשי בהשבת סכומים ששולמו או קריסה כלכלית. במקרה הספציפי של פסק דין המורה לנתבע להשיב כספים לתובע במסגרת חוזה שבוטל, הוא מסווג כפסק דין כספי, גם אם קיימת דרישה להשבת הנכס. אופיו של פסק הדין אינו משתנה בשל הצורך לפנות את הנכס. השופט קובע כי למבקשים סיכוי סביר להצליח בערעורם ויש לתת להם הזדמנות להציג את טענותיהם. באשר לאפשרות להשיב את המצב לקדמותו, דוחה השופטת את טענות המבקשים בדבר חידוש הקשר בין הצדדים והקושי לפנות את החנויות. גם טענות המבקשים בדבר הקושי בהשבת הערות אזהרה ושעבודים אינן משכנעות. עם זאת, השופט מוצא טעם בטענות המבקשים בדבר הקושי לגבות מהמשיבים את הכספים אם הערעור יתקבל. מספר ההסכמים והצדדים המעורבים, יחד עם מצוקתם הכלכלית של המשיבים, עלולים להקשות על גביית הכספים. טענות המשיבים והסכום הגבוה הכרוך בכך יוצרים חשש סביר כי השבת הכסף עלולה להיות מאתגרת. השופטת מציינת כי המשיבים לא הביאו כל ראיה לסתור את טענותיהם הקודמות בדבר מצוקה כלכלית, והעבירו את נטל ההוכחה אליהם. כתוצאה מכך, השופט מורה על עיכוב ביצוע חלקי. החוב לא ישולם למשיבים אלא לחשבון נאמנות המוחזק בידי בא כוח המשיבים עד למתן פסק הדין בערעור. הכספים יושקעו במשותף על ידי שני עורכי הדין. יש לשלם את החוב תוך 21 יום מיום קבלת ההחלטה על ידי בא כוח המבקש, אחרת יוסר עיכוב הביצוע. אם החוב משולם במזומן, המבקשים יכולים לספק ערבות בנקאית עצמאית צמודת מדד במקום. המבקשים ישלמו גם את הארנונה הכללית ואת דמי הניהול מיום פסק הדין. המשיבים לא יעכבו את תשלום ההוצאות ושכר הטרחה שנפסקו למבקשים.