ת"פ 9618-05-22

תקציר

הנאשם הורשע ב-20 אישומים של הונאה בנסיבות מחמירות. במשך תקופה של שלושה חודשים, הונה הנאשם ושותפו ירין אנשים שמכרו מוצרים ושירותים באינטרנט. הם היו פונים למוכרים, מסכימים על תנאי העסקאות, וטוענים כי העבירו תשלום באמצעות העברה בנקאית, ואף סיפקו הוכחת העברה כוזבת. זה ינחה את המוכרים לספק את המוצרים או השירותים, רק כדי שההעברות יבוטלו מאוחר יותר על ידי הבנק בשל חוסר כיסוי. לאחר מכן מכרו השניים את הסחורה לצדדים שלישיים ושלשלו לכיסם את הרווחים, ולעתים קרובות התחמקו מהמוכרים כשגילו את ההונאה. סה"כ שווי הסחורה שהושגה במרמה עמד על כ-51,700 ₪. הנאשם, ששהה בישראל שלא כדין, השתמש בטלפון נייד זמני לצורך ביצוע המרמה. כל אחד מהם היה נוכח בחלק מהעסקאות והמתין במכונית לאחרות. לאחר שנעצר ושוחרר בגין אחת מעבירות המרמה, המשיך הנאשם בביצוע העבירות. בית המשפט מצא מספר נסיבות מחמירות: השהייה הבלתי חוקית הממושכת בישראל, הרשעותיו הקודמות של הנאשם, ריבוי עסקאות המרמה והעובדה שהמשיך לבצע עבירות גם לאחר שחרורו ממשמורת המשטרה. עם זאת, צוין כי קיימת כפילות מסוימת בסעיפי האישום, והנאשם מילא תפקיד קטן יותר בחלק מהמקרים. בהתחשב במדיניות הענישה הרווחת ובפרטי המקרה, קבע בית המשפט כי העונש ההולם הוא 15 עד 30 חודשי מאסר. בהתחשב בעברו הפלילי של הנאשם, הצורך בהרתעה והשתתפותו בקבוצת לימוד, גזר עליו בית המשפט 20 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת המאסר, ולאחר מכן 10 חודשי מאסר על תנאי בגין עבירות הונאה, ו-6 חודשי מאסר על תנאי בגין שהייה בלתי חוקית ועבירות נלוות אחרות. בנוסף, הוטל על הנאשם לשלם קנס בסך 5,000 ₪ או 30 ימי מאסר, ולפצות את הקורבנות בסכומים משתנים בהתאם לשווי הסחורה שהושגה במרמה. סכומי הפיצוי נעו בין 500 ל-1,000 שקל לכל חיוב, שישולמו בתשלומים חודשיים. גזר הדין כלל גם את זכות הערעור.