בש"א 151230/05

תקציר

בית המשפט קבע כי מבקש רשות להתגונן בבית המשפט צריך רק להציג הגנה אפשרית, גם אם היא חלשה, כדי לקבל רשות זו. המבקש, במקרה זה, טען כי החוב הנתבע ממנו אינו נכון, אך בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי אם המבקש היה מעוניין לאמת את החוב, היה עליו לפנות למשיב מראש. במקום זאת, ביקש המבקש להשתמש בבקשת ההגנה כדי להשיג מסמכים שיתמכו בתביעתו, דבר שבית המשפט לא התיר. טענת ההגנה העיקרית נסובה סביב כתב ערבות, כאשר המבקש טען כי הוא אינו מחייב לאחר פרישתו מהחברה. פרקליטו של המשיב טען מנגד כי על פי חוק הערבות, ביטול ערבות בגין חיובים עתידיים מחייב הודעה בכתב, אותה לכאורה לא מסר המבקש. בית המשפט הסכים כי ההודעה בכתב נחוצה ולא ניתן להתעלם ממנה, גם אם הנושה ידע על הביטול בעל פה. עם זאת, במקרה זה העניק בית המשפט למבקשים רשות להתגונן, שכן לטענתם מסרו הודעה בעל פה למשיב. כדי להתכונן למשפט, הורה בית המשפט על גילוי כללי של מסמכים על ידי שני הצדדים וקבע לוח זמנים להגשת ראיות. המבקש נדרש להציג תחילה את ראיותיו, ולאחר מכן את המשיב. המשפט נקבע למועד מאוחר יותר.