ע"א 3322/92

תקציר

בסכסוך משפטי שבו היו מעורבים משה זינגל וארנון גרפי, ביקשו המבקשים לבטל החלטה שניתנה ביום 18.1.94 על ידי השופט צור, אשר החזירה ערבות מופקדת שנועדה לכסות את הוצאות המשפט של המשיבים בקשר לערעור. המבקשים טענו כי למרות העברת 9,208 ₪ למשיבים, נותר בעינו, יתרת חוב בסך 3,682.87 ₪, וטענו כי ההחלטה להחזיר את הפיקדון הייתה מוקדמת. בעקבות פסק הדין מיום 15.12.93 פתחו המבקשים בהליכי הוצאה לפועל להשבת יתרת ההוצאות, דבר המצביע על כך שרישומי לשכת ההוצאה לפועל הראו את היתרה שלא שולמה. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי מאחר שהפיקדון הוחזר בהתאם להחלטת הרשם והליכי ההוצאה לפועל כבר היו בעיצומם, עיון חוזר בערבות המוחזרת אינו מעשי ואינו תקין מבחינה פרוצדורלית. משכך, דחה בית המשפט את הבקשה לשנות את ההחלטה הקודמת, וקבע כי על המבקשים להמשיך ולגבות את החוב בהליך ההוצאה לפועל שבחרו ולא לנסות להפוך את המסלול הנוגע לערבות. החלטה זו, שניתנה ביום 30.10.94, מאשרת מחדש את סופיותו הפרוצדורלית של פסק הדין המקורי בעניין החזרת הערבות.