ע"פ 9277-07-10

תקציר

בהכרעת דינו של בית משפט קמא נקבע כי המשיב לא הוכיח מעבר לספק סביר כי המערער ארב למתלוננת. עם זאת, בית משפט קמא לא סבר כי מעשיו של המערער מהווים הגנה עצמית. בעדותו של המערער עצמו נאמר, כי היכה את המתלונן פעמיים באמצעות מוט אלומיניום לאחר שנטל מקל מידו של המתלונן. בית המשפט מצא כי פעולה זו אינה סבירה כהגנה עצמית, שכן למתלונן כבר לא היה נשק ותגובתו של המערער הייתה בלתי מידתית. בית המשפט בחן גרסאות קודמות לעדותו של המערער ומצא כי הן אינן תומכות גם בטענתו להגנה עצמית. בנוסף, ציין בית המשפט כי שביתת המערער חרגה מגבולות ההגנה העצמית הסבירה. בית המשפט דחה את הערעור על הכרעת הדין, תוך שהוא מסכים עם ממצאיו של בית משפט קמא ועם גזר הדין שניתן למערער. השופטים, ש' ברלינר, י' גריל וב' בר זיו, הגיעו למסקנה כי אין ספק סביר לטובת המערער ודחו הן את הערעור על הכרעת הדין והן את גזר הדין.